לא היה למכירת הבכורה תוקף ממשי, וכי לכל היותר היה זה חלק מן ההצדקה המוסרית למעשה ההתחזות המאוחר של יעקב ( כדי להמחיש כי מי שהיה מוכן למכור את בכורתו לא היה ראוי לה מלכתחילה ) . מעשה המרמה התגלה בסמוך לאחר קבלת הברכה על ‑ ידי יעקב, עוד בחייו של יצחק . לפי התפיסה העדכנית של דיני החוזים, ניתן לבטל חוזה או התחייבות 88 במקרה כזה של ביטול חלה חובת השבה, ומי שקיבל דבר ‑ מהשהושגו במרמה . 89 אם כן, מתעוררתעל סמך החוזה שבוטל צריך להשיבו לבעלים המקוריים . השאלה מדוע יצחק לא ביטל את הברכה שנתן ליעקב והעביר אותה לעשו, כפי שרצה מלכתחילה ? התשובה נעוצה כנראה באופן שבו נתפסת מהותה של ברכה . יש מצבים שבהם חובת ההשבה אינה ניתנת לביצוע, מאחר שהפעולה על ‑ פי החוזה כבר נעשתה . אם כן, דומה שלפי התפיסה המקראית ברכה שניתנה שוב לא ניתן לבטלה ולהשיבה . בהתאם לכך, כשעשו הפציר ביצחק "ברכני גם אני 90 לכל היותר יכול היה אביו לתת לו ברכה אחרת - לא את זו שבה כבר אבי", 91 זיכה את יעקב, אלא רק כזו ש"כרסמה" בה מעט . תפיסה דומה משתקפת גם בסיפור הברית שנכרתה עם הגבעונים . לאחר מעשי הכיבוש של יריחו והעי החליטו בני העיר גבע...
אל הספר