על ביוש וענישה בין סנקציות חברתיות לסנקציות משפטיות

באותם מקרים שבהם הסנקציה המשפטית כוללת גם אמצעים הנושאים משמעות 352 או חברתית, כמו למשל קביעה שההרשעה היא בעבירה ש"יש עמה קלון", 353 חיובו של מי שהוציא לשון הרע לפרסם תיקון או הכחשה של הפרסום המקורי . העירוב בין סנקציות חברתיות ומשפטיות בולט גם בחוק המקראי ובסיפורי 354 כך למשל, יש הקשרים שבהם הפעולה המשפטית הנדרשת היא כזו התנ"ך . שכרוך בה יסוד של ביוש . עיגון מעמדו של אדם כעבד עולם, לבקשתו, כלל 355 החלטה של אדם שלא להינשא לאשת אחיו המתפעולה של רציעת אוזנו . ולהקים את שמו נחשבה, בהקשר המקראי, להחלטה לא ראויה, הגם שהיתה אפשרית . לכן הדרך להתיר את הקשר המשפטי בין השניים היתה טקס חליצה, 356 כאשר מרים דיברה רעות עלהמתואר ככזה שמובנה בו יסוד של השפלה . משה היא נענשה במכת צרעת, ועונש זה היה כרוך גם בהרחקתה לשבעה ימים מן המחנה . ההרחקה ביטאה צורך רפואי, אך היתה לה גם משמעות ברורה של 357 לצד זאת, בהקשרים אחרים, החוק המקראי עמד על סיוגביוש והשפלה . הענישה, וההסבר שניתן לדבר היה הימנעות מהשפלת יתר של הנוגע בדבר . זה 358 אם כי במונחים בניהטעם שניתן להגבלה על מספרן של מלקות העונשין, זמננו השימוש בע...  אל הספר