334 איסור זה מופיע על רקע וחובר חבר ושואל אוב וידעוני ודורש אל המתים" . של פרקטיקה שהיתה כנראה נפוצה בתקופת התנ"ך . תרפים, ששימשו גם לחיזוי 335 שגנבה אותם מלבן, העתיד, נזכרים כפריטים שהיו ברשותן של רחל אמנו, 336 שאול המלך רדף את האובות והידעונים, ודווקא עלושל מיכל בת שאול . רקע זה בלטו חולשתו וייאושו כאשר פנה לבעלת האוב בעין דור לפני שיצא 337 לקרב האחרון בחייו . חשוב לשים לב לנקודת המוצא של האיסור . אין מדובר בשלילתו של הכישוף משום היותו תרמית או אחיזת עיניים . הפנייה אל הלא טבעי מוכרת בתנ"ך 338 כחלק ממציאות החיים . במצרים היו מכשפים, ואף בלעם נחשב למכשף דגול . העמדה המקראית שוללת את הכישוף הקשור בעבודה זרה, אך לא את מציאותו ואת ממשותו . האיסור על כישוף היה חלק אינטגרלי מהמשפט הפלילי במשך שנים רבות . 339 כך למשל, באנגליה נחקקו חוקי כישוף רבים ונערכו "משפטי מכשפות" . דוגמה היסטורית מפורסמת במיוחד היא זו של "ציד המכשפות" בעיירה סיילם 340 בניו ‑ אינגלנד הקולוניאלית, שבמסגרתו רבים הועמדו לדין והוצאו להורג . ראוי להוסיף כי לאורך ההיסטוריה המתוארת, הרבים שנרדפו היו במיוחד רבות, שכן מי שהואשמ...
אל הספר