לאברהם ושילח אותם מארצו . בסיפור המאוחר יותר, שבו נלקחה שרה אל מלך גרר, מתואר כי אלוהים הזהיר את המלך בחלום, ושוב המלך קרא לאברהם והחזיר לו את אשתו . שני הסיפורים גם יחד מדגימים מצב של ביצוע עבירה בשל טעות בעובדה . הן פרעה והן אבימלך מלך גרר לא ידעו ששרה היא אשת איש, וכך חטאו בלקיחת אשה שאינה פנויה . אם כך, מדוע להענישם ? לכאורה תחושת הצדק מתקוממת נוכח מצב של ענישת אדם בשל כך שפעל על סמך הבנה מוטעית של מצב הדברים . לפי סעיף 43יח לחוק העונשין, "העושה מעשה בדמותו מצב דברים שאינו קיים, לא יישא באחריות פלילית אלא במידה שהיה נושא בה אילו היה המצב לאמיתו כפי שדימה אותו" . לפי אמת מידה זו, האשמה לא היתה בפרעה או באבימלך . עם זאת, הסיפור המקראי לא פטר אותם מכל אחריות . במקרה של פרעה, שכאמור לא ידע כי לקח לארמונו אשת איש, הוא נענש תחילה, ורק לאחר מכן הוסרה הרעה מביתו עם החזרת שרה לאברהם . במקרה של אבימלך, ניתנה לו אזהרה להשיב את שרה, ולא ימות . אולם הכתוב 188 יש בכך כדיאינו מסתפק בכך והוא נדרש לבקש מאברהם שיתפלל עבורו . להתמיה . לכאורה, האחריות הרי רבצה לפתחו של אברהם, שהיה בבחינת מי ששם מכשול ...
אל הספר