על אחריות אישית כעיקרון מוסרי ומשפטי "אבות יאכלו בוסר ושיני הבנים תקהינה?"

10 זהו העיקרון שעומד ביסודו של חוק העונשין, ולמעשה גםבסיס אינדיווידואלי . בבסיסם של תחומי משפט נוספים : האדם אחראי למעשיו ‑ שלו, ולא למעשיהם של אחרים . החריגים המתועדים לכך בסיפורי התנ"ך הם מטרידים, כדוגמת הריגת שבעה מצאצאיו של שאול כ"פיצוי" לגבעונים על הפרת השבועה שלא 11 לפגוע בהם . לצד זאת, יש להודות : גם במשפט בן ימינו, אף שנקודת המוצא היא זו של אחריות אישית, מתעוררות כל העת שאלות הנוגעות להתוויית קווי הגבול 12 כך למשל, כאשר כמה אנשים חוברים יחד לדבר עבירה ואחד השותפיםשלה . מבצע עבירה נוספת, שונה מן המתוכנן, גם האחרים עשויים לשאת באחריות, 13 כמו כן, מנהלים אחראים לעבירות שבוצעו במסגרתמכוח השותפות ביניהם . התאגיד שבניהולם, גם כאשר לא מוכחת מעורבותם הישירה בעבירות אלה, אם 14 נכשלו בנקיטת אמצעים למניעתן . אתגר מורכב במיוחד נוגע להשלכות הענישה על הקרובים לנאשם . ברי כי מי שעבר עבירה פלילית הוא שיעמוד למשפט, ואם יורשע הוא שיישא בעונש . אולם קשה להתעלם מכך שבפועל גם סנקציה אישית מובהקת - נשיאה בעונש 15 הדברים מובהקיםמאסר, למשל - משפיעה על חייהם של הקרובים לעבריין . עוד יותר כאשר מדובר בענ...  אל הספר