הזכות לחופש ביטוי "נצור לשונך מרע" או "קרא בגרון אל תחשוך"?

באיזו מידה תכליות אלה רלוונטיות לדיון בעולם הקדום שמשתקף בטקסט המקראי ? התכלית המדגישה את תרומתו של חופש הביטוי לשיטה הדמוקרטית, על פניה, ישימה פחות בהקשר של משטר מלוכני . לעומת זאת, הפן של מימוש האני בולט בטקסטים רבים בעלי אופי של שירה או תפילה . כך למשל, תפילת חנה בשילֹה היא דוגמה לביטוי המייצג מצוקה אישית בשפה פשוטה וישירה . כמו כן, העימותים בין נביאי האמת לנביאי השקר בשלהי ממלכת יהודה התנהלו כחלק מן התהליך של בירור האמת לתועלתו של קהל השומעים . אפשר להוסיף כי חרף ההקשר השלטוני הלא דמוקרטי, פעילותם של הנביאים המחישה את תרומתו החיונית של חופש הביטוי לביקורת על השלטון . הדוגמה הבולטת לכך היא סיפורו של ירמיהו הנרדף, שכמעט הופקר לזעם ההמון ואף 90 ברוח זו כתב המשנה לנשיא אלון : "נביאי ישראלהושלך לבית האסורים . ונבואותיהם שימשו ומשמשים כאב ‑ טיפוס לביקורת זועמת וחסרת פשרות, המופנית כלפי השלטון" . הוא אף הוסיף כי "מלחמתם ועמידתם בשער של נביאי ישראל, גם כאשר נתקבלו בתגובות קשות וזועמות, שימשו מקור השראה בלתי ‑ נדלה למאבק על חופש הבעת דעות ולמשטרים הדמוקרטיים הנאורים 91 בדומה לכך, השופט רובי...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)