שבע שנים על מנת להתחתן עם רחל, וכן שבע שנים נוספות על מנת להגשים מטרה זו, לאחר שלבן השיא לו תחילה, במרמה, את לאה . הנישואין לאשה שיעקב חפץ בה כמרכיב של העסקה הכלכלית היו חלק מן העניין, על כל הקושי הכרוך בדבר מנקודת מבט בת זמננו . בהמשך, השניים הגיעו להסכמה נוספת כי יעקב יקבל את בני הצאן הנקודים 52 הסכמה זו לא הבטיחה ליעקב תמורה בהיקף מסוים, ונשאה בחובהוהעקודים . סיכון מבחינת שני הצדדים - מאחר שהתמורה נועדה להיות מושפעת מהיקף הלידות ה"חריגות" של בני צאן נקודים ועקודים . על דרך ההשאלה, ניתן להשוות הסכמה זו להענקת "אופציות" לעובד בחברה, כאשר ערכן הממשי מושפע מהצלחת עסקיה של החברה המעסיקה . שאלה נפרדת היא אם הגידול יוצא הדופן של בני הצאן הנקודים והעקודים תחת השגחתו של יעקב היה תולדה של התנהלות לגיטימית שלו, או של תחבולה שחרגה משורת ההגינות והשפיעה על חלוקת הסיכונים המוסכמת בין 53 לא בכדי הובאהצדדים . אופן הצגת הדברים בסיפור מותיר ספקות בעניין . סיפור זה במוקד אחד הוויכוחים במחזה "הסוחר מוונציה" בין הסוחר היהודי שיילוק, המשווה את מעשיו של יעקב למעין גביית ריבית, לבין אנטוניו החולק עליו . סי...
אל הספר