במבט רחב יותר, ניתן להוסיף ולשאול : האם יש נסיבות שבהן תימצא הצדקה להכנסת יסוד אקראי, כדוגמת הטלת מטבע או גורל, להכרעה השיפוטית ? בתנ"ך מתוארים אירועים שבמרכזם עומדת הפלת גורל, על ‑ פי רוב כדי לאתר מיהו האדם שדבק בו אשם אשר בגינו סובלת הקהילה כולה - עכן שמעל בחרם, 7 אולם אלה מקרים שבהםיונתן שאכל מיערת הדבש, או יונה שבגללו סער הים . על ‑ פי התפיסה העומדת ביסודו של הסיפור, הפלת הגורל התבססה על הסתייעות בכוח על ‑ טבעי . כלומר, לא מדובר בהפלת גורל אקראית . בימינו, לעומת זאת, מתעוררת לעתים השאלה אם בהיעדר כלל הכרעה ברור ניתן להסתייע בסוג של הגרלה או הטלת מטבע, שהן אמנם שרירותיות, אך בשל כך גם שוויוניות . ככלל, דומה שהחלטה כזו עשויה להיות אפשרית בהקשרים כדוגמת תחרות על 8 רכישת נכס ייחודי, אך לא כאשר נדרשת הכרעה שיפוטית בסכסוך בין צדדים . לא למותר להזכיר את שירו של יהודה עמיחי, "תן למטבע להכריע", שזיהה את ההכרעה בדרך זו עם החלטות של מלכים : "תן למטבע להכריע, מלכים עשו כך, אל תחליט דבר" . ואמנם מלכים, כמו שלמה, הם לאו דווקא שופטים, ובדרך כלל מייצגים את המערכת השלטונית . במגילת אסתר, למשל, הפלת...
אל הספר