למעשה, גם כיום, ההבחנה בין מס לבין עונש ( או בין מס לקנס ) אינה תמיד קלה וחלקה . לעתים יש למסים מסוימים גם תכליות מעין עונשיות . הכוונה היא למצבים שבהם הטלת המס אינה מכוונת בראש ובראשונה לשם הגדלת התקציב הציבורי, אלא לשם הרתעה מפני פעילויות שנחשבות פחות רצויות מבחינה 132 חברתית ( למשל, צריכת אלכוהול או הימורים ) . כך או כך, בעולם של משטר מלוכני, נטל המסים עלול שלא להיות שוויוני וצודק, גם כאשר אין מדובר בשלטון זר דכאני . למעשה, כבר "משפט המלך" הזהיר את העם כי המלך ייקח לעצמו מרכושם ומכוח עבודתם של נתיניו : "את בניכם יקח ושם לו במרכבתו ובפרשיו . . . ואת בנותיכם יקח לרקחות ולטבחות 133 יתר על כן, גם כאשר המס עצמו נדרש - ובשפה המשפטיתולאפות" . העדכנית, נגבה "לתכלית ראויה" - עשוי להתעורר קושי רב אם חלוקת הנטל אינה שוויונית, לעתים עד כדי ערעור הסדר השלטוני . אחת הדוגמאות ההיסטוריות המפורסמות לכך, הנחשבת אף לנקודת ציון בדרכה של העצמאות האמריקנית, היא האירוע המכונה "מסיבת התה של בוסטון" . במסגרתו, במחאה נגד המסים הכבדים שהטילה ממשלת אנגליה באמריקה, הושלך לים מטען יקר של תה מאוניות משא אנגליות ש...
אל הספר