ומסוגלים להכיל בתי ספר רב - מגזריים, כפי שקורה במוסדות החינוך היהודיים - ערביים או הדתיים - חילוניים . בעיניי, דינה של השאיפה הזו להיכשל . אבל, וזה אבל גדול, מערכת החינוך מוכרחה לעשות יותר כדי שכל תלמיד יפגוש תלמידים ממגזר אחר לאורך שנותיו במערכת החינוך, ואף יראה בשונות ערך וברכה, לצד העמקת זהותו, ייחודו ומקומו האישי . כפי שסיפרתי בפרק הקודם, לקראת סיום תקופתי כמנהל מנח"י, ישבתי עם מנכ"ל משרד החינוך שניסה להבין מדוע הלימוד המשותף ליהודים ולערבים בירושלים הצליח כל כך, ואילו בשאר מדינת ישראל מדובר באחוזים בודדים בלבד . התשובה הטובה ביותר שמצאתי היא שיש להעניק לנושא הזה את החשיבות הגבוהה ביותר, להתחיל בגיל הצעיר ביותר ולהפוך את המפגש עם האחר לחלק מתכנית הלימודים של בית הספר . בצפ ון אירלנד מ קיימים מחצית מבתי הספר הקתול י י ם והפרוטסטנטיים למידה משותפת של כמה שעות בשבוע . בישראל, לעומת זאת, פחות מחמישה אחוזים מהילדים במערכת החינוך יפגשו ילד ממגזר אחר . אפשר לשנות את המצב הזה . כל תקציב היחידה לחיים משותפים במשרד החינוך בשנת 2018 בתקנה למפגשים בין בני נוער מאוכלוסיות שונות עמד על שניים וחצ...
אל הספר