1. ההתבוננות כפרקטיקה רציונליסטית

300 חיוב השכל ושלילתו בהגותו של ר' שניאור זלמן מלאדי שביצע רש"ז בסוגיית ההתבוננות . על מנת להתבונן, יש צורך ללמוד תחילה את סודות 7 ומכיוון שההתבוננות הוטלה על כל אדם, נפתח גם לימוד הקבלה בפני ההמוןהקבלה, באופן חסר מעצורים : "בשל התמורה הרוחנית העמוקה, הנובעת מ'התבוננות בעומק הדעת', מורי חב"ד תבעו את הפיכתו של העיון הקבלי לחובה דתית המוטלת על כל 8 בהמשך, לדברי אליאור, הוצבו ההתבוננות ולימוד הקבלה במפורש כמטרהאדם" . 9 לַכְּלל, וכעבודת ה' שאינה מסויגת בסייגים כלשהם ומחייבת כל אדם . ההיבט הרציונלי – מדבריה של אליאור עולה שההתבוננות היא פרקטיקה שכלתנית מובהקת, וזאת בשלושה מישורים : הדרך, התוכן והמטרה . הדרך – ההתבוננות מוגדרת על ידי אליאור כדרך עיונית ורציונלית להשגת ייחוד 10 פרקטיקה זו מושתתת על פעילות עיונית דיסקורסיבית של השכל, בשעה שהוא ה' . לומד בעמקות את רזי התורה . "ההנחה החב"דית היא, שהעיון האינטלקטואלי בתפישת 11 במקום אחר היא מתארת אתהאלהות הקבלית יגרום להתעוררות מיסטית- אקסטטית" . 12 מתיאורים ההתבוננות כ"ספקולציה רציונלית אינטלקטואלית על הוית היש והאין" . אלה עולה שבמרכזה של פרקטי...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן