264 חיוב השכל ושלילתו בהגותו של ר' שניאור זלמן מלאדי בעלת משמעות בחייו . מסקנה שכלית יכולה להישאר מנותקת מהחיים, כשם שהעוסק בגאומטריה אינו חייב להיות משולש . כדי להגיע לאמונה, טוען האקזיסטנציאליזם 4 הדתי, יש לעזוב את המחשבה הרציונלית ולקפוץ למישור הקיומי . ב . הסבל שבחוויה הדתית – המאפיין השני עוסק בכמיהה, בכיסופים ובסבל המלווים את האמונה . אם האמונה מעוגנת בשכל ניתן להגיע לשקט ושלווה ביחס אליה, כשם שפתרונו של תרגיל מתמטי אינו משאיר מקום לספק ( בבחינת "יש שכל אין דאגות" ) . אולם כשהאמונה תלויה בקיום האנושי ולא בשכל, המאמין חֹווה עליות וירידות, נפילות והסתר פנים, תקופות של ריקנות רוחנית וריחוק משמימים . וייס תיאר תחושה זו כ"חוסר בטיחות" המאפיין את האמונה האקזיסטנציאלית : "אמונה זו כשם שאין בה מקום לוודאות ראציונאלית, כך אין בה מקום להרגשת הבטיחות המציינת 5 מצב זה מחייבאת ההכרה, ונמצאת אמונה זו תמיד תקועה ועומדת באי- בטיחות" . את המאמין להיאבק תמיד על אמונתו, כלומר לנקוט צעדים שישיבו לו את תחושת קיומו של הבורא, אף כי ברור לו שתחושה זו, גם כשתגיע, תחמוק ותעבור לה בהמשך . בדיונים שערכנו עד...
אל הספר