234 חיוב השכל ושלילתו בהגותו של ר' שניאור זלמן מלאדי בין השלבים . בניגוד לתפיסה הקבלית שעל פיה נוצר חלל פנוי בין הבורא והבריאה, כלומר נפערה תהום המבטאת את הפער האינסופי בין הסיבה למסוּבב, ההשתלשלות גורסת שיש ביניהם רצף . הטעות הנובעת מכך היא שהאל נתפס כישות שבינה ובין העולם יש מכנה משותף, כלומר הפער בין בורא לנברא אינו מהותי, כפי שגורסת הקבלה, אלא כמותי . הטעות השנייה הנובעת מההשתלשלות נוגעת בעובדה שתפיסה זו שוללת את ההשגחה הפרטית . כיוון שיש מכנה משותף בין האל והעולם תחייב השגחתו עליו שינוי מתמיד בידיעתו, דבר שהפילוסופים מיאנו לקבלו . לדעת רש"ז, בזכות רעיון החלל הפנוי ניתן לומר שידיעת ה' את המציאות אינה גורמת בו שינוי כי ידיעתו וידיעתנו שונות מהותית, אבל, אם יש מכנה משותף בין האל והעולם טענה זו נופלת . וכך אמר רש"ז על תפיסת ההשתלשלות : הנה היא באה מפילסופי האומות המינים ימ"ש [ ימח שמם ] שעיקר אפיקורסות שלהם בנוי על הסברא באמרם מחמת זה שהעולם קדמון כלומר מחויב המציאות [ . . . ] עד שמוכרח התהוות זה העולם השפל משלמעלה ממנו, והנהגת זה העולם וחיות הברואים בא הכל מהגלגלים [ . . . ] עד אשר כ...
אל הספר