193 פרק יא : יחסו של רש"ז להגות הפילוסופית של הרמב"ם ואי- הליניאריות של מורה נבוכים . לאחר היד החזקה, שהיא יצירת פאר ארכיטקטונית, בא הרמב"ם ומבהיר שמורה נבוכים נכתב במתודה הפוכה, וזאת על מנת להסתיר את דעותיו האמיתיות ממי שאינו ראוי להן . נדמה, לפיכך, שבהשוואת התניא למורה נבוכים יש בעיה כפולה : אין ביניהם דמיון בתכנים ובמטרה, ואין גם מכנה משותף בַּצורה ובַמבנה . רש"ז בוודאי היה מרגיש נוח יותר אילו לא היה דובנוב מייחס לו את הרישא של דבריו – שלפיה ניסה ללכת בדרך הפילוסופית, אלא קושר אותו לסיפא – שלפיה בחסידות אפילו אבק של פילוסופיה אסור בהנאה . דברים כלליים אלה יובילו אותנו לדיון המרכזי שיעסוק באזכוריו של הנשר הגדול בחיבורו הפופולרי של רש"ז . מה שמכונה "ספר התניא" מורכב למעשה מחמישה חיבורים שונים : ספר של בינונים, שער היחוד והאמונה, אגרת התשובה, אגרת הקודש וקונטרס אחרון . בשלושת החלקים האחרונים אין כל נוכחות להגות היהודית בימי הביניים, ולכן הם מחוץ לדיון שלנו . לעומת זאת, ב"ספר של בינונים" הרמב"ם מופיע 17 ספר התניא מושתת על קבלת 16 וב"שער היחוד והאמונה" פעמיים . שלוש פעמים, הרמ"ק והאר"י ת...
אל הספר