189 פרק יא : יחסו של רש"ז להגות הפילוסופית של הרמב"ם 3 הוא מסיקרש"ז מביא בשם הרמב"ם את המשפט : "תכלית הידיעה שלא נדע" . שהרמב"ם החיל באופן עקרוני את מושגי הידיעה האנושית על הבורא, ורק טען שבאופן מעשי האדם אינו מסוגל להשיג אותו . בניגוד לרמב"ם, רש"ז אומר שמושגי הידיעה האנושית אינם רלוונטיים כלל כשמדובר על הכרת הבורא, כשם שמישוש אינו רלוונטי כשמדובר על הבנת רעיון שכלי . שלוש פעמים בפִסקה קצרה זו רש"ז טוען ש"לא שייך לומר" את מה שהרמב"ם אמר, ונשים לב שמדובר על כך שהרמב"ם אומר את הדבר הכי קרוב לעמדה הרש"זית, שכן הוא טוען שאי אפשר להשיג את הבורא בשכל . הנשר הגדול אינו עוסק כאן בהוכחות תאולוגיות למציאות הבורא, אחדותו או אי גשמיותו, אלא טוען שלא ניתן להשיג את הבורא בשכל, וזו גם העמדה של רש"ז . אף על פי כן רש"ז טוען שמה שהרמב"ם אמר דומה לטענה שחוש המישוש אינו יכול להשיג רעיון אינטלקטואלי . במקום נוסף רש"ז מתייחס להגותו הפילוסופית של הרמב"ם, ולקח גדול נוכל ללמוד על יחסו לפילוסופיה היהודית ממקור זה . כידוע, בעקבות התפרסמות כתביו הפילוסופיים של הרמב"ם התעורר פולמוס גדול, ובשנת ,1233 לאור דרישתם של...
אל הספר