169 פרק י : שלילת הפילוסופיה היהודית חכמים שהקורא בספרי' החיצוני' [ בספרים החיצוניים ] אין לו חלק לעוה"ב [ לעולם הבא ] . ולא עסקו בהם מקצת חכמי דורות שלפנינו אלא כדי להשיב עליהם ולחזק דתינו והשעה היתה צריכה לכך לתשובת המינים מאומות העולם שהיו בדורותיהם 16 מתוכחים עם ישראל מה שאין כן בדורות אלו . רש"ז נדרש לעובדה הידועה שגדולי ישראל עסקו בפילוסופיה, שילבוה בתאולוגיה שלהם ואף פירשו לאורה את התנ"ך ואת דברי חז"ל . הזדקקותו לעניין זה בספרו ההלכתי מעידה שמדובר בנושא קריטי שיש להבהיר את מעמדו באופן פורמלי, ולא להסתפק בדיונים הגותיים- תאורטיים על אודותיו . נעסוק בשלושה היבטים שעולים מהלכה זו : המשמעות המעשית שלה, החלת המונח "ספרים חיצוניים" על ספרי פילוסופיה, וההסברים האפולוגטיים של רש"ז על אודות עיסוקם של חכמי ימי הביניים בפילוסופיה . פ ס י ק ת ר ש " ז ו מ ש מ ע ו ת ה ה מ ע ש י ת רש"ז קובע שאסור ללמוד את ספרי הפילוסופים מאומות העולם, ומסיק : "ולכן גם כשדבריהם הובאו בספרי ישראל צריך ליזהר מהם" . למי רש"ז מתכוון במילה "מהם" ? ממי בדיוק צריך להיזהר ? ניתן להציע שלוש אפשרויות : א . המחמירה / המרח...
אל הספר