166 חיוב השכל ושלילתו בהגותו של ר' שניאור זלמן מלאדי 3 אם השכל יכול בכוחות עצמו להשיג את "כל עניני הדת" – מדוע יש צורך הנבואה" ? בנבואה ובמתן תורה, תמה רס"ג ; עד כדי כך חזקה אמונתו בשכל האנושי . במאמר שלישי של "אמונות ודעות" הוא מפתח את המושג "מצוות שכליות" שכל אדם צריך לקבלן משום שהן מחויבות על פי השכל האנושי . על הגדרה זו חזר מאוחר יותר רבינו בחיי בהקדמה לספרו חובות הלבבות . אצל רש"ז מצאנו היפוכם של דברים . מלבד העובדה שאין הוא סומך על השכל, עוד הוא טוען שזה אינו יכול להגיע ל"כל עניני הדת", וחלקם אף סותר את ההיגיון האנושי . רש"ז הדגיש גם שהשכל שייך למערכת הגופנית ואיננו חלק מהנשמה . עמדה זו מנוגדת לגישתם של כמה מחכמי ימי הביניים, שזיהו בין השכל והנשמה . בתורה נאמר שהקב"ה ברא את האדם בצלמו, ולשיטת חלק מהוגי ימי הביניים צלם זה הוא השכל . אצל רס"ג מוצאים זיהוי בין שכל ונשמה : "והנה רמזה בשם נפש לכך שיש לה כח מתאוה [ . . . ] ורמזה בשם רוח לכך שיש לה כח רוגז וכועס [ . . . ] ורמזה בשם נשמה לכך 4 הרמב"ם הולך בעקבות רס"ג וכותב : "כי השכל הזה אשר שפע שיש לה כח חכמה" . 5 את הדברים האלה הרמב"ם ...
אל הספר