"פילוסופים קדמונים" ו"פילוסופים דעכשיו"

156 חיוב השכל ושלילתו בהגותו של ר' שניאור זלמן מלאדי שחוכמת הגויים מתקדמת בצורה נפלאה . מדעני זמנו נתפסים בעיניו כחרוצים, מוסיפים חוכמה ומגיעים להישגים מעוררי התפעלות . ברם, ההתפתחות הטכנולוגית המואצת מביאה את המשכילים לזלזל בחכמים שקדמו להם : "עד שהם אומרים על הראשונים 29 שלפניהם שסכלים היו" . ואם תאמר : מדוע נדרש רש"ז לסוגיה זו ? מה לו לתבוע ממשכילי דורו את עלבונם של גויים, חכמי העבר ? אלא שכאן נכנסת לתמונה האפיקורסות, והיא זו שמטרידה את רש"ז . בתפיסה הדתית רווחת האמירה שמאז בריאת העולם המציאות הולכת ומתרחקת 30 דמויות מימימהאל ולכן קיימת הידרדרות מתמדת, מה שמכונה "ירידת הדורות" . קדם כמו האבות, ראשי השבטים והנביאים נחשבות בדתות הגדולות לאנשי מופת שהיו קרובים לבורא, ומאז הקשר עימו הולך ונחלש . הדת בנויה על כך שמה שנקבע בדורות עברו ( הלכות, דוגמות וכדומה ) מחייב את הדורות הבאים, וגם עניין זה מתבסס על רעיון ירידת הדורות . נמצא שלפי עקרון ירידת הדורות הייתה צריכה הטכנולוגיה להיות מפותחת בעת העתיקה, ובמהלך הדורות ללכת ולהתנוון . אולם במציאות רואים שככל שהזמן עובר הטכנולוגיה הולכת ומתפתחת ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן