148 חיוב השכל ושלילתו בהגותו של ר' שניאור זלמן מלאדי 43 גישתושיגעון כהתגלגלות ברפש ובטיט, היוצרים לו סטטוס חברתי של משוגע" . של רנ"מ נובעת מכך שהשלכת השכל היא זו המאפשרת לאלמנטים א- רציונליים, בעיקר הדמיון והרגש, לצוף בתודעתו של האדם ולהשפיע עליו . על ידי כך ניתן להגיע 44 כפי שכותב מרק, רנ"מ גרס ש"עבודת ה' מתבססת למצבים מיסטיים שהשכל חוסם . על הרצון, על אהבה ועל הכיסופים לה', ועומדת במתח מתמיד עם שורת ההיגיון 45 לאור מה שראינו ( ועוד נראה בהמשך ) אינני חושב שרש"ז היה חולק עלוהשכל" . קביעה זו, אולם הוא דוחה לחלוטין את רעיון השלכת השכל במופעיו החיצוניים- פומביים ומתנגד למעשי שיגעון וגלגול ברפש . איננו מוצאים בכתביו איזושהי אמירה שהולכת בכיוון הברסלבי, וגישה זו עולה בקנה אחד עם אופיו הסולידי שעליו עמדנו בסעיף הקודם . בהתאם לכך רש"ז אומר דברים קשים ביותר על התנהגותו קלת הדעת של רא"ק בתקופה שבה למדו אצל המגיד ממזריטש . באחת מאיגרותיו רש"ז טוען שביקורת קשה על התנהגותו של רא"ק יצאה מפיו של המגיד עצמו : והנני מוסיף להפליא איך יכול החי להכחיש הידוע, אשר נסעתי עמו יחד לק"ק [ לקהילת קודש ] ראוונע...
אל הספר