115 פרק ו : כפירה שמקורה בשבירת הכלים ליבו להיבטים אלה וקובע שהן מטמאות את חב"ד שבנפש משום שמקורן בקליפת נוגה . שוב אנו נחשפים לדיכוטומיה הקיצונית של רש"ז שלפיה אין שטח ביניים ; כל 3 נדמה שקביעה נחרצת זו יש בה כדי להרתיע את דבר שייך או לקדושה או לטומאה . קוראי רש"ז מלעסוק בחוכמות האומות, וקל וחומר בפילוסופיה הכפרנית . אומנם, יש לציין שבהמשך דבריו רש"ז אומר שמותר ללמוד חוכמות האומות "כדי להתפרנס מהן בריוח לעבוד ה' או שיודע להשתמש בהן לעבודת ה' או לתורתו . וזהו טעמו של הרמב"ם ורמב"ן ז"ל וסיעתן שעסקו בהן" . רש"ז מקהה את הבעייתיות שיש בחוכמות האומות ואומר שאם אדם לומד אותן לצורכי פרנסה שעוזרת לו בעבודת ה', או עוסק בהן ישירות לעבודת ה', הוא מעביר אותן מעולם הקליפות לסטרא דקדושה והן לא תטמאנה את מוחו . דברים אלה עולים בקנה אחד עם הגדרת קליפת נוגה כדבר שלילי במקורו, ויחד עם זה דבר שניתן להעבירו לקדושה . ברם, אווירה חיובית זו מצטננת נוכח הבאת הרמב"ם והרמב"ן כדוגמה, שכן, אם בהיתר מרווח ושכיח עסקינן אין צורך להזכיר את שני הגדולים מימי הביניים ולתת לקורא תחושה שמדובר על דבר שעושה ענק בישראל פעם ב...
אל הספר