98 חיוב השכל ושלילתו בהגותו של ר' שניאור זלמן מלאדי 98 יוסף וייס מסיקולא יגלה את התרוץ כדי שלא יבוא על קושיא יותר חזקה מבתחילה" . מדברים אלה של רנ"מ : "מהלך מטורף זה של קושיות הולכות וחזקות [ . . . ] הוא עצם מעצמיו ובשר מבשרו של השכל הדיאלקטי, של המחשבה הדיאלקטית, ניתן לומר : של 99 וייס טוען שרנ"מ תפס את החשיבה האנושית כמה שיוצר מהלך המחשבה עצמה" . אינסופי של קושיה ותירוץ, קושיה ותירוץ . זהו "מהלך מטורף" שאי אפשר להיחלץ ממנו בכלים רציונליים, שכן על כל מסקנה ניתן תמיד להקשות קושיות . דברים מעין אלה ראינו קודם אצל רש"ז בשם הבעש"ט ( בלי הטירוף שעליו דיבר וייס ) . ברם, קשה להבין כיצד מצא וייס סימוכין לפירושו בדברי רנ"מ ; בקטע שהבאנו מליקוטי מוהר"ן נאמר שכששאל משה את הקב"ה על גורלו של רבי עקיבא נפל בשכלו תירוץ על קושיה זו . הקב"ה מנע ממנו לומר את התשובה על מנת שיישאר איתה ולא יבוא לקושיה חזקה יותר . הפקודה "שתוק" אינה מבטאת את חוסר היכולת של משה להבין את גורלו המר של רבי עקיבא אלא להפך, מבקשת להשאיר את התירוץ שעלה בדעתו כ"תחנה סופית" של הדיון . פירושו של רנ"מ לפקודה "שתוק" איננו מביא את הקו...
אל הספר