43 פרק ב : השפעתו הדלה של השכל על חיי המעשה 3 תפיסת השכל חיצונית ומשתנה,בלבול הדעת ואינו יכול לעבוד את בוראו ונופל" . 4 לעומת המרה השחורה, ולכן אין אדם מגיע בשכלו לוודאות ונשאר ב"בלבול הדעת" . במקום אחר רש"ז מחריף את הדברים וטוען שעל סמך השכל אין אפשרות לסור מרע כלל ועיקר : "צריך האדם להלוך למעלה מן השכל כי כשאדם הולך בשכלו א"א [ אי 5 השכל רוצה אפשר ] לסור מהרע לעולם כי הרצון לפי שכלו רוצה הוא בכל תאוותיו" . תאוות ודברים חומריים, ולכן אי אפשר לבסס עליו את בחינת "סור מרע" . מדוע השכל מתאווה אל החומר ? כאן רש"ז אומר שהרצון גורם לכך . בפרק ג נראה שהוא סובר שהשכל איננו שייך לעולם הקדושה אלא לחומר ולעולם הקליפה, משום כך אין השכל משקף באופן טבעי את האינטרס הרוחני אלא דווקא את התפיסה הגשמית . לאור זה ברור שהשכל כשלעצמו אינו יכול להנחות את האדם ולהדריכו כשהוא מבקש לעשות רצונו של מקום . השכל והרצון נעים במעגל סגור המשקף את האינטרסים של עולם החומר, ורק על ידי קפיצה אל מישור אחר לגמרי, מישור על- שכלי שקיים ביחידה שבנפש, ניתן להגיע לעבודת ה' . בהמשך לכך רש"ז קובע שהשכל לא ימנע מהאדם לבצע פשע : "שה...
אל הספר