29 פרק א : הרלטיוויזם השכלי במקום אחר רש"ז מסביר את המונח "שיקול דעת" באופן מפתיע למדי . כשאנו אומרים שהחלטה התקבלה לאחר שיקול דעת כוונתנו לומר שהתקיים דיון מעמיק ויסודי, וההחלטה, שהיא מסקנת אותו דיון, מבוססת, מוצקה ואיתנה . אולם רש"ז טוען את ההפך : אשר ידין בשכלו איזה דבר משפט לפעמים ידין אותו לזכות ובשעה אחת מיד יכול לדון אותו לחוב [ . . . ] יש ביכולת שכלו להטות לזכות והצלה עפ"י סברא נכונה ואות' [ ואותה ] הסברא עצמה יוכל להפוך שמסתעף ממנו החוב והדין עד שיהי' [ שיהיה ] הדבר שקול . ונק' [ ונקרא ] שיקול הדעת מפני שיוכל לעשות באותה הסברא כמו שירצה אם להטותה לזכות או להטות' [ להטותה ] לחוב . 3 כשהשכל דן "איזה דבר משפט", אדם יכול לראות את הדברים באופן אחד, "ובשעה אחת מיד" לראות את הדברים באופן הפוך . רש"ז מדגיש שדבר זה יכול להתרחש, לעיתים, לאו דווקא מפני שהאדם נחשף לעובדות חדשות או לשיקולים שלא היו לנגד עיניו, אלא משום ש"אותה הסברא עצמה" התהפכה מזכות לחובה . בהקשר זה הוא מפרש את המונח "שיקול דעת" במשמעות של שָקוּל, כלומר זהה או בעל ערך שווה . ללמדך שמבחינת השכל שני הצדדים הניצים שקולים, ול...
אל הספר