מבוא לחלק א

26 חיוב השכל ושלילתו בהגותו של ר' שניאור זלמן מלאדי שהעולם מתנהל על פי חוקים לוגיים, ולכן האינטלקט האנושי הוא האמצעי המתאים ביותר לפענח אותו : "עקרונות המתימטיקה הם הכתב והמכתב שבכוחם ברא אלוהים 5 בהתאם לכך את העולם, ועל איש המדע הוטל לקרא את הכתב האלוהי הזה כראוי" . אנו מוצאים את שפינוזה אומר : "הריני לטפל במעשיו ויצריו של האדם כאילו הייתי 6 עוסק בקוים, שטחים וגופים" . פעולתו של הפילוסוף מבוססת, כאמור, על הלוגיקה, ומשום כך, טוענים הרציונליסטים, תהיינה מסקנותיו אובייקטיביות ומוחלטות : "על פי תפיסת הפילוסופיה הקלסית, סגולת האובייקטיביות היא תביעה להכרה, שבה ההוכחה והעקרון באים 7 השכל מסוגלבמקום הרגש והדמיון, והאמת מתגלה במופתים שאין להכחישם" . להגיע לאמת המוחלטת הודות לפעולתו הלוגית- שיטתית . הדמיון, הרגש, המסורת והאמונה, לעומת זאת, אינם פועלים בצורה לוגית, ולכן הם מבלבלים את החשיבה, והסיכוי שלהם להגיע לאמת מקרי לחלוטין . בהמשך לכך, הוגים רציונליסטים האמינו שהשכל יכול לפעול באופן "סטרילי" : "בלי שים לב לאמונות ולדעות קדומות ובלי תלות בתקוות ובפחדים [ . . . ] אין היא [ ההכרה ] משתנה מאדם...  אל הספר