12 חיוב השכל ושלילתו בהגותו של ר' שניאור זלמן מלאדי מסוימת, תמצית הבעיה שעל אודותיה דברינו נסובים בספר זה . במשפט הראשון שלום מדבר על הנטייה של הוגי חב"ד לעיון מעמיק ושיטתיות מחשבתית ; במשפט האחרון הוא משתמש במונח "פילוסופיה", ומושג זה נראה לכאורה תואם וממשיך את שנאמר ברישא . ברם, את המילה "פילוסופיה" הוא שם במירכאות, מה שרומז אולי על כך 4 שלום סתם ולא פירש, אך רבים שלא מדובר על פילוסופיה במובן הקלסי של המילה . מהחוקרים, בני זמנו ואלו שבאו אחריו, נטו לראות את מייסד השושלת החב"דית כמי שאהד פילוסופיה ונמשך אחריה . נציג בקצרה כמה דוגמאות . שמעון דובנוב מתאר את ספר התניא בתור "נסיון ראשון של פילוסופיה במקצוע, 5 רש"ז, אומר דובנוב, השתייךשבו היה אסור בהנאה אפילו אבק של פילוסופיה" . לתנועה החסידית, ששללה את הפילוסופיה מכול וכול, אך הוא פרץ גדר בכותבו את ספר התניא שהינו, לדעת דובנוב, ספר פילוסופי . ישעיה תשבי ויוסף דן קובעים : "רש"ז הדגיש את מעלות הדעת והתבונה כנגד אמונה עיוורת ללא השגה שכלית עצמית . 6 העדפת השגה מאז מוחזקת חב"ד כת אינטלקטואליסטית, ואפילו זרם רציונאליסטי" . שכלית עצמית על פני ...
אל הספר