414 פ ר ק ח מ י ש ה ע ש ר סמויה וערמומית לילדים הרכים הפך מנת חלקם של ההורים החילוניים . הורים אלה, מעבר למספרם היחסי — שיעורם היה כ – % 50 מהמשפחות — ייצגו את האוכלוסייה הצעירה והפתוחה יותר שהאמינה כי החינוך הדתי יקשה על בניהם להשתלב בתרבות היישובית הרחבה יותר, תרבות שנשאה אז אופי חילוני בעליל . מקצת החילוניים, מורים והורים כאחד, התקשו להאמין בכנות כוונותיהם של אלה שחפצו בחינוך דתי לילדיהם . הם היו משוכנעים כי הורים רבים ביקשו חינוך דתי רק מתוך הליכה בתלם ורצון לרצות את הדור הקשיש, אף שבעצמם היו כבר רחוקים מהדת, ומבלי שהעריכו נכונה את השסע הפנימי שייצור חינוך דתי אצל ילדיהם . בוכמן – צמחוני, שניהל את בית הספר בראש פינה ונאבק במגמה להעביר את בית הספר לחסות ‘המזרחי', אולי גם משום שרצה לשמור על משרתו שלו, כתב : ‘הקהל הרחב מתנגד ל"מזרחי" כי רובם 61 ככולם חורשים ושותלים בשבת ואיך יוכלו לחבר את שני הדברים האלה ? ' . בניגוד להורים הדתיים בתקופת יק"א, לא יכלו ההורים החילוניים להקים מסגרת חלופית בלתי פורמלית, מעין חדר חילוני, שינטרל את השפעתו של החינוך הדתי . מעתה נמוגה השליטה הסמכותית של החבר...
אל הספר