973ח י נ ו ך נ ו ס ף הטיול הציע גם משהו מההתנסות של חווית המעבר מילדות לנערות . היו בו מאמץ ואתגרי סיבולת, של הליכה וצמא ואף של דריכות בשל הקרבה המאיימת והמרתקת לסביבות לא יהודיות, מוכרות וזרות גם יחד . וילקומיץ הנהיג בראש פינה טיולים קצרים ורבים, אחד או שניים בחודש, והדגיש כיצד פיתחו הטיולים הללו את הגוף, למשל בחיזוק שרירי הרגלים, ואת הנפש, בכך שסיגלו הרגלי סדר ומשמעת . שולבו בהם שירה בצוותא כדי להרים את המורל ונרכשו הרגלים נאותים של קצב וחלוקת כוחות . הוא העריך ש'טוב טיול כזה למוסר התלמידים ממאות דרשות של מוסר אשר יטיפו מורים פטפטניים יום יום באוזני תלמידיהם' . במילה ‘מוסר' התכוון וילקומיץ למשמעת עצמית ולחישול הגוף והנפש . בוגרים — יגאל אלון היה אחד מהם — ציינו שנים מאוחר יותר את תרומתם של הטיולים לעיצוב דמותם כילדים . משה בן דוד כהן מכפר תבור הבין רק בבגרותו את משמעותם האמִתית של הטיולים שיזם המורה ארליך . הוא כתב כי ‘הטעם הרשמי היה הצורך להכיר את צמחית המולדת והחי שבה, הרריה, עמקיה ונחליה . אולם יש להניח שהטיול היה מכוון בעיקרו לחישול האופי ורוח הצוות' . הוא זכר את הלינות בשדה, את ...
אל הספר