מפגשים

100 פ ר ק ש ל י ש י מהמורה עצמו, שבדרך כלל הפגין דעתנות וביטחון עצמי . איש יודע ספר וקל לשון היה המורה, מודע ליכולותיו וליתרונותיו האינטלקטואליים על האיכר הממוצע . אף שהמורים הפכו לשותפי סוד בקהילה המקומית, הקפידה חברת יק"א שלא לאפשר להם זכות הצבעה באסֵפות הכלליות, כמו ללא – איכרים אחרים . גישה זו, שבלמה השפעת יתר של ‘האינטלקטולים' על חיי הקהילה תאמה את רצונם של האיכרים . הפעילות החברתית של המורים במושבה התקיימה בשלושה מעגלים . האחד השתקף בפעילות שלא הייתה קשורה לבית הספר, למשל, מורים רבים שימשו מזכירי הוועדים המקומיים . המעגל השני נגע לתחום התרבות והתנהל בשתי מגמות מנוגדות : האחת הרחיבה את הפעילות הבית ספרית לתוך הקהילה המקומית כולה, למשל, באמצעות שיעורי ערב או העלאת מחזות בפני הציבור, שעה שהאחרת, אולי לא במקרה, ביטאה הסתגרות של ‘השבט' המשכיל בתוך עצמו . המעגל השלישי ביטא פעילות ארגונית בתוככי המעגל הפנימי של המורים, במושבה או במרחב הרב – מושבתי . לאישיותו של המורה היה משקל מכריע במידת מעורבותו ובאופייה . אפשטיין, שנודע כאיש רעים להתרועע, היה מעורב בכל הבעיות החקלאיות שניעורו בראש פינ...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי

הוצאת אוניברסיטת בר אילן