69 הלוגיקנים ויחסם לתורת הדקדוק : בין בגדד לפרובנס במאה האחת-עשרה . מסקנותיו של יהודה חיוג' בדבר השורש השְלָשי יושמו במילונו של תלמידו, יונה אבן ג'נאח, וכללים לשוניים רבים נוצרו באותה תקופה . מאז לא חודשו חידושים מרחיקי לכת בתורת הלשון העברית . הפרשנים וחכמי הלשון העברית קיבלו ללא עוררין את מסקנותיהם של חכמי הלשון הללו במאה השתים-עשרה ובמאה השלוש- עשרה . אבל במאה הארבע-עשרה, עם ההיחשפות השיטתית ללוגיקה, נוצרו בקיעים בתקפותו של הדקדוק העברי המסורתי ובמעמדו המוחלט . הפילוסופים העברים החלו לראות בדקדוק קונבנציה אנושית המשתנה משפה אחת לחברתה, ומשום כך אין היא מחייבת . ראשון הלוגיקנים העברים שעימת את תורת הדקדוק עם חכמת הלוגיקה ועמד על עליונותה של הלוגיקה היה יוסף כספי . עיקר עיסוקו של כספי בפרשנות הכתובים 22 אבל עד כה לא נבדקה באופן יסודי השאלה היה, כאמור, פירושם על דרך הלוגיקה, במה הייתה הלוגיקה עדיפה מן הדקדוק בעיני כספי, וכיצד הוא החיל את דרך הלוגיקה על חוקי הדקדוק העברי . כספי כרך יחדיו את שתי המלאכות, הדקדוק והלוגיקה, והעמידנו על חשיבותן, וכך כתב : אל יאמן אדם בשקר שיוכל לעמוד על הבנת...
אל הספר