פרק 28 והארץ שקטה

והארץ שקטה | 1033 בתקופה מסוימת בשנים 1957 – 195 גדלו ההכנסות ממסים במידה מפתיעה עד כדי כך שאשכול ופקידיו עשו דין לעצמם וחילקו את ההכנסה העודפת ללא אישור הממשלה 0 לצד ביקורת וועדת הכספים . הדבר גרר ביקורת קשה מצד מבקר המדינה, זיגפריד מוזס, קשה על נהליו הנפסדים של האוצר . מהעבר השני היה אשכול עסוק כל העת בהדיפת 05 בסופו של דבר קיבלו רוב השרים את שרים שלטשו עיניהם לעודפים התקציביים . גישתו של בן-גוריון שהתבקש מדיין להתערב אצל אשכול כדי להגדיל את הרכש הצבאי : 06 אם כך, ״אקבל לביטחון כמה שיקציבו [ שר האוצר ואנשי משרדו ] . אינני גורס המיקוח״ . 07 בעיני ראש הממשלה הפך אשכול לפוסק האחרון בענייני תקציב . * נמצא אם כך שאחת הסיבות להצלחת אשכול בתפקידו, ויש אומרים כי היה המוצלח בשרי האוצר של ישראל, היה בגיבוי שנתן לו ראש הממשלה, בכך שהתיר לו לשמש כפוסק האחרון . אחת הדוגמאות למדיניות זו של בן-גוריון הייתה שביתת 1,650 פועלי בית החרושת לטקסטיל ״אתא״ שפרצה במאי ,1957 נמשכה 107 ימים, ונחשבה לשביתה 0 שר האוצר חשש שבעלי המפעל בראשות מנהלו הכללי, החמורה והקשה ביותר עד אז . האנס מולר, יסגרו את שעריו בגלל ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן