ה ר צ א ו ת ו נ א ו מ י ם 333 על מקומם ותפקידם של איגודי נשים על פי דת במרקם של איגוד הנשים הכללי ( BDF ) . אך מעֵבֶר לאמירות אלה יש בדברי פפנהיים תרומה מובהקת לשיח פנים-יהודי, ואפשר אפילו לראות בהם תגובה לדיון הסוער שהתנהל בעקבות הנאום שלה מ- 1907 . כאן, חמש שנים מאוחר יותר ועל במה כללית, מנסחת פפנהיים את תשובתה לכל אותם אישים בעולם היהודי אשר לשמע הנאום ההוא פקפקו בסמכותה לשמש דוברת לגיטימית בשיח הדתי, תקפו אותה והאשימוּה בבורות ובהיכרות מועטה עם הטקסטים המקודשים . בנאום זה היא קוראת תיגר על ההגמוניה הגברית ששלטה בדיון על מעמד האִשה ביהדות . היא מדגישה את ההטיה המגדרית של מקורות היהדות שנכתבו בידי גברים, ויותר מכך, את ההטיה המגדרית בפרשנות המקורות, שהייתה נתונה בידיהם של גברים ושיקפה את עולמם . היא תובעת את זכותן של הנשים על אף היותן בחזקת "הדיוטות" לקרוא בטקסטים מסורתיים קריאה נשית, פמיניסטית, ולהציע פרשנות שתשקף את חווייתן . יתרה מזאת, פפנהיים אינה שוללת את האפשרות כי בעתיד תרכושנה נשים בקיאות בתורה ; כפי שהיא מסבירה, הבסיס להדרת נשים מלימוד תורה נעוץ 1 בדבריה היא רומזת לכך שאפשר ל...
אל הספר