248 ז כ ו ת ה ש ל אִש ה ויימאר והוכרה על ידי שלטונות הרייך כארגון גג של מוסדות הרווחה 1 היהודיים, עד לחיסולה ב- 1939 . עם הצלחת הלשכה המרכזית למלא תפקידים אלה התגשמו מקצת מציפיותיה של פפנהיים, אך לא כולן, בעיקר לא בכל הקשור לשילוב נשים בהנהגת הארגון החדש . בתחילת דרכה של הלשכה חשה פפנהיים דווקא סיפוק מן העובדה כי איגוד הנשים היהודיות היה שותף שווה להקמתה, בדיוק כמו שני הארגונים האחרים . היא ייחסה משמעות היסטורית להופעתו של ארגון משולב של גברים ונשים שבו נשים זכו בפעם הראשונה ליחס שוויוני ; הבחירה בפפנהיים ובעמיתתה הנרייטה מאי ( 1862 - 1928 ) לתפקידי הנהגה בלשכה הייתה הוכחה לכך מבחינתה של פפנהיים . תחושתה בתחילה הייתה שהנה הושגה אחת המטרות המרכזיות שהציב לעצמו איגוד הנשים — שילוב נשים בניהול מוסדות הקהילה . אלא שהאכזבה לא בוששה לבוא . מידת השיתוף של נשים בהנהגה הייתה רחוקה מלהשביע את רצונה של פפנהיים, וגם חרה לה חוסר ההערכה שלדעתה הפגינו הגברים לעבודתן של הנשים ולתרומתן למאמצי הלשכה . ייתכן שהיחסים המתוחים בין פפנהיים לבין הלשכה הם הסיבה לכך שחלק מהדיווחים שנכתבו עוד בחייה על קורות הלשכ...
אל הספר