הסרת מחסומים: סוגיית המוסר המיני

44 ז כ ו ת ה ש ל אִש ה שנחשבו למופקרות וכלפי ילדים שנולדו מחוץ לנישואים ; להזנחה וההתעלמות מהם ולעוול שנעשה להם . מרבית הנשים שהתנדבו כמוה בארגוני רווחה השלימו עם מציאות חייהם של הנשים והילדים במצוקה . ספק אם האמינו שאפשר לשנות את מצבם, וּוַדאי שלא העלו בדעתן שהן עצמן מסוגלות לגרום לשינוי . גישה זו אינה מפליאה לנוכח אופן חינוכן של הנשים והדרתן מן העשייה הציבורית . פפנהיים, לעומת זאת, ניסתה להגשים חזון מרחיק רְאוֹת של מהפך חברתי ומִגדרי, כולל מהפך בתודעת הנשים . היא פנתה אל נשות הקהילה היהודית שגורלן שפר עליהן ומבלי לחסוך מהן את שבט תוכחתה דחקה בהן לצאת משאננותן ולהתערב במציאות הקשה . פפנהיים ביקשה להחדיר בהן את האמונה ביכולתן לחולל תמורות ; היא ניסתה לעורר אצלן את המצפון החברתי ואת רגשי הסולידריות הנשית בתקווה לעודד עבודה של נשים למען נשים . לא פחות נועז מהקמת ארגון נשים ודִרבּוּן נשים לעבודה סוציאלית משמעותית היה העיסוק בנושאים שבהם טיפלה פפנהיים במסגרת פעילותה הציבורית . הדברים אמורים במיוחד במה שנוגע לסוגיית המוסר המיני, קרי המאבק חסר הפשרות שניהלה נגד סחר בנשים ונגד הזנות . התפיסה ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן

כרמל