הדר שו ת ה ג רפ יו ת על ה א ות יו ת | 177 המיטבית, ועל כן נחשבת צורתן הגרפית של האותיות בהקשרים מערביים לבעלת משמעות אסתטית לכל היותר . לפיכך אפשר לוותר על צורה מסוימת או לשנותה בקלות . למרות הגישה הזאת כלפי האותיות, המעמידה אותן כמסמנות שקופות, נראה שמאז המצאת הדפוס — וביתר שאת בשלושת העשורים האחרונים, שבהם נעשו מעבדי תמלילים ממוחשבים זמינים — הפך תפקידן הקומוניקטיבי 2 של הצורות הגרפיות של האותיות, שנידון בהרחבה בשדה המחקר הטיפוגרפי, למובן יותר . כך, למשל, המשתמשים במעבדי תמלילים יודעים ששינוי של גופן והדגשת אות או הטייתה מעבירים כמה סוגים של מסרים החורגים אל מעבר לאופן שבו האותיות מייצגות את הפונמות . לעומת המודעות הזאת למשמעויות הטיפוגרפיות של האותיות, שעניינה הדגשת המסרים העולים מהטקסט עצמו, אנו מוצאים שבכמה מקורות מהעת העתיקה המאוחרת, בעיקר מקורות יהודיים, זכו לעתים הממדים הגרפיים של אותיות האלפבית לעיסוק ומעמד עצמאיים, ומצורותיהן נלמדו לקחים רעיוניים מתוך שימוש במה שנראה טכניקה פרשנית . הענקת תשומת לב פרשנית לממד הגרפי של האותיות בספרות חז"ל ובספרות היהודית המאוחרת ממנה נראה מתמי...
אל הספר