הקדמה

המ ע ר כת ה ד רש ני ת | 69 בתוך מערכת כללים שהייתה מוכרת הן לדרשן והן לקהל מאזיניו או קוראיו . רצוני לומר שבמקום לתור אחר המסומנים העולים מתוך מדרשים יחידים שיוחדו לאותיות, יהיה מועיל יותר לבחון את המערכות שאפשרו את קיומם של מדרשים אלה, ולשאול מדוע מדרשים מסוימים על אותיות ניתנים להיאמר בהקשר תרבותי נתון ואחרים אינם ניתנים להיאמר . היכולת לקרוא מדרש על אותיות ולשייכו בוודאות קרובה להקשר תרבותי כלשהו מלמדת, מצד עצמה ובדרך אינטואיטיבית, שהמדרשים על אותיות, כמו מדרשים שעניינם נושאים אחרים, התקיימו בתוך גבולות פרשניים שהעניקו להם תוקף ומשמעות בכור מחצבתם החברתי . לשון אחר, מאחר שאפשר להבחין בין התייחסות גימטרית מורכבת לאותיות שמקורה, דרך משל, בקבלה הלשונית במאה השלוש-עשרה ובין מדרש גימטרי של חז"ל, אפשר גם לומר שבשני ההקשרים פועלת באופן סמוי מערכת המסרטטת את גבולותיהם האפשריים של המדרשים . דברים דומים אמר, בהקשר אחר, חוקר ההינדואיזם פריץ סטאל, כשציין שריטואלים ומנטרות הם בעלי מבנה אך לא בעלי משמעות, בעלי תחביר אך לא בעלי מובן 2 סמנטי . כדי להעניק לדברים האלה לשון מושגית שתסביר אותם אבקש להז...  אל הספר
מוסד ביאליק