פרק יא ראשות הוועד האודסאי ויתרונותיה

282׀ תקופת אוסישקין ( 1906 – 1918 ) המיוחד, ובהכרה של השלטונות בדבר הפיכת "חיבת ציון" מתנועה למטרות צדקה לתנועה מיישבת, לא ניכר בשנת 1905 כל שינוי שהוא בפעילותה . נהפוך הוא, הוועד המשיך בהידרדרותו : מספר הפעילים פחת, וכך גם סך התרומות, והפעילות בארץ ישראל הייתה במשבר כה עמוק עד שאחד העם ביקש לחסל את הוועד הפועל ביפו — אף שבשנת 1905 הסכים חיסין לעמוד בראשו, ומפאת מעמדו הציבורי כאחד מראשי הביל"ויים לשעבר וכאישיות בכירה בקרב מנהיגי חובבי ציון עלתה לזמן מה חשיבותו של אותו הוועד . אחד העם העלה הצעה ברוח זו לקראת הכינוס התלת - שנתי השישי של הוועד, שהתקיים בסוף יולי אותה שנה . הוא ורבים כמותו בוועד האודסאי סברו כי הוועד הפועל אינו רלוונטי עוד משום שחברת "גאולה" עוסקת ברכישת הקרקעות, ומשום שבתוך זמן לא רב הוועד הפועל הציוני, שבוודאי יהיה נתון בעתיד להשפעת מקלו של אוסישקין, יחל לעבוד בארץ ישראל במלוא המרץ : "ומה אפוא יישאר עוד לוועדנו, 2 ומה היא 'הפעולה' שלשמה הוא זקוק לוועד הפועל ? " 3 במחצית הראשונה של מארס 1906 השיב אוסישקין בחיוב לפניית הוועד האודסאי . תשובתו הפתיעה את מקורביו , שהרי מבחינה...  אל הספר
מוסד ביאליק