ב. מחקרים קודמים בטעמי אשכנז ובטעמי הטדסקים

נעימת הטעמים האשכנזית ( הטדסקי ת ) במבט חדש ׀ 165 שבקע מקולותיהם של יהודים בבתי הכנסת הוא שהניע את אידלסון לנסות למצוא מקור משותף למסורות המוסיקה היהודית, שבו אפשר יהיה לאתר את הזהות היהודית . 9 שחקרו לפניו מסורות מוסיקה ספציפיות של יהודים אפשר אחרי שורה של חוקרים לומר שאידלסון היה הראשון שחקר ביסודיות את מסורות המוסיקה של יהודים יוצאי ארצות הנצרות והאסלאם, הן אשכנזים הן ספרדים . אידלסון הקליט את המסורות בירושלים באותה עת, תפילות וקריאות, והעלה את הנשמע על הכתב . רישומיו פורסמו בעשרת כרכי ספרו המונומנטלי "אוצר נגינות ישראל", שראה אור בשנים 10 בשלוש שפות — עברית, גרמנית ואנגלית . 1914 - 1932 אידלסון פעל על פי שיטת המיון המדעית ההיקשית, ובאמצעותה ביקש להשוות סגנונות בשירת העדות השונות, בניסיון למצוא מוטיב או מוטיבים מוסיקליים דומים בשירת היהודים שהקליט . הוא קיווה שחשיפת מוטיב דומה תלמד על מכנה משותף שיעיד על אימוץ מוטיב קדום ועל שמירתו במסורתן של שתי עדוֹת או יותר, כעדוּת לינקוּת משותפת במקום אחד בעברן הרחוק, אולי בארץ-ישראל . אידלסון טען כי מצא נעימה שהיא אבטיפוס, ושורשיה יהודיים קדומי...  אל הספר