611׀הקול והטעם שעל פיו נאמרו תפילות מסוימות בנעימות קבועות כל יום חול, שבת, חגים, ימים 1 נוראים וכדומה . רפרטואר נעימות הנוסח ששרדו מהנוסח הטדסקי מצומצם ביותר, אך אפשר ללמוד ממנו על היחס המקודש שהיה ליהודים הטדסקים לנעימות התפילה . אפשר לומר שיהודים אלו שמרו במידה מסוימת על מטבעות קדומים של הנעימות, אך אפשר גם לגלות שינויים שחלו במרוצת הדורות עקב השפעותיה של הסביבה הנוכרית . אידלסון קובע בעניין נעימות התפילה של הטדסקים כי אף שצאצאי המהגרים מגרמניה נעשו לאיטלקים לכל דבר, זִמרת בית הכנסת — ובכללה הקריאה בטעמים — עדיין שימרה שרידים של המסורת הגרמנית-אשכנזית, אם כי נשמעות בה גם השפעות איטלקיות . אידלסון מביא מבחר מוסיקלי מהרפרטואר של היהדות הטדסקית על 2 לדעתו, החומר המוסיקלי נחלק לשניים : יסודות שמקורותיהםאדמת איטליה . בגרמניה, כלומר מוטיבים הקשורים למסורת בית הכנסת הגרמני ; ויסודות שנוצרו על קרקע איטלקית ולהם קו מלודי איטלקי, הניכר גם בנעימות איטלקיות שמקורן בסביבה הנוכרית . מנגד, נעימות מסוימות כוללות יסודות הדומים למסורת הספרדית- פורטוגזית . לעניין חיבור זה, תיאור של דוגמה אחת מתוך הרפר...
אל הספר