אפילוג: "עד עולם"

אוהבים מוכי ירח 271׀ היה יושב בחדרו ושוקד על הספר [ . . . ] ואם מצא דבר׀ נאה שיפה לכל אוזן היה נכנס לאולם ומקהיל סביבו משוכני הבית ואומר להם אחי ורעי שבו ואקרא לפניכם . והיה קורא לפניהם על גומלידתא העיר הגדולה ועל יושביה, שהיו גויים גבוהי עינים עליזי גאוה עד שעלו עליהם הגותים וגבו מהם גאוות עוזם . אף הוא היה מספר להם על גומש ועל גוץ ועל גוש ועל גוח אלהי גומלידתא [ . . . ] אף היה מספר להם על הגלמודים ועל הגולעניות, אלו הכלבים והקדשות, שמתוך חיבתם קראו להם גולשנים וגולשניות [ . . . ] ולפי שהדברים מרובים והחכמה ארוכה ויש בה הרבה לחקור ולדרוש ולהבין, לא הניח את עבודתו ולא זז ממקומו וישב שם עד עולם ( עמ' 268 - 269 ) . הספר, העשוי גוויל, על תולדות עלייתה ושקיעתה של עיר קדומה מעלה לנגד עינינו את התנ"ך . אך מדובר בתנ"ך מוזר אשר בו חטאיה של גומלידתא-ירושלים מתוארים באהדה מפתיעה . אחד הטקסטים המקראיים שהדיו מופיעים כאן הוא החוק האוסר על עבודה זרה וזנות פולחנית בספר דברים : "לֹא-תִהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל וְלֹא-יִהְיֶה קָדֵשׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל ; לֹא-תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר כֶּ...  אל הספר