סטרוקטורליזם : האמנות כמערכת 227 את מכלול יצירת חנוך לוין אפשר לראות כרכיב בדור שנות השישים בספרות העברית . בספרות דור שנות השישים אפשר להתבונן כרכיב בספרות העברית לדורותיה . את הספרות העברית לדורותיה אפשר לראות כרכיב בספרות העולם, וכן הלאה . בכל אלו משמעות הרכיב היחיד נובעת מההקשר שבו הוא נתון במערכת מהסדר הגבוה יותר . זאת ועוד, בארת שואף להרחיב את טווח החלות של המודל הסמיוטי מעבר לשדה הספרות . שלא כפורמליסטים, שחתרו למציאת עקרון ה"ספרותיות" המייחד את הספרות, בארת חותר להחיל את עקרון הספרותיות על תחומים שמחוץ לספרות . כמו שהוא טוען בספרו "ביקורת ואמת", לא רק הספרות היא בבחינת שיח, אלא הכול הוא שיח . לטיעון זה כמה השלכות . ראשית, הוא מוביל לטשטוש הגבולות ההייררכיים בין ספרות לביקורת ובין הטקסט הספרותי לטקסט הפרשני . הטקסט הספרותי והפרשני מצטרפים לשיח-על הכולל את שניהם . שנית, לשיטתו של בארת, מערכות סמיוטיות קיימות בתרבות בכלל, למשל בשדה האופנה, הבישול, העיתונות, ואפילו בתחבורה . כשם שהמילה משמשת יחידת המשמעות היסודית בבלשנות והמשפט משמש יחידת המשמעות היסודית בחקר הספרות, כך אפשר לראות ...
אל הספר