פרק רביעי קלסיציזם: דרמה ושירה

קלסיציזם : דרמה ושירה 51 קלסיציסטיות יכולות להתקיים בזמנים שונים ובמקומות שונים, ובלבד שהאמנות הקלסית היא נר לרגליהן . במובן זה הקלסיציזם הוא סוג של גישה לאמנות, החוזרת ונשנית בהיסטוריה, אשר נשענת על ההנחה כי ההישגים האמנותיים הגדולים ביותר כבר הושגו בעבר, וכי על האמנות העכשווית לפעול לאורם . יצירות מוזיקליות מסוימות של להקת הביטלס, שהגיעו לבשלות ולבגרות, אמנם יכולות להיחשב "קלסיות", אך לא "קלסיציסטיות" . היצירות הללו הן קלסיות, שכן הן מגשימות באופן מופתי את עקרונות מוזיקת הפופ . אך הן אינן קלסיציסטיות מכיוון שעקרונות מוזיקת הפופ אינם נשענים על עקרונות האמנות הקלסית . כל כמה שהמונח קשה להגדרה, עדיין אין עוררין על שהאמנות הקלסית מזוהה עם אמנות יוון, וכי ההוגה שעיצב את עקרונותיה היה אריסטו . עקרונות אלו מועברים הלאה, ונעשים עקרונות היסוד של הקלסיציזם בדרמה ובשירה . מלבד ה"פואטיקה" של אריסטו, ידוע על עוד כמה חיבורים דומים מהמאות האחרונות לפני הספירה : "על השירה" של פילודמוס ( Philodemus ) , "על המילים" של פוסידוניוס ( Posidonius ) ו"על האידאות" של הרמוגנס ( Hermogenes ) . כל החיבורים הללו...  אל הספר
מוסד ביאליק