חנה כדוגמה וכמופת והנה, אף שהטקסט התלמודי נמנע מסיכומים רפלקטיביים ומכלילים, ישנה סוגיה תלמודית אחת והיא סוגיית הבבלי למשנה הפותחת את הפרק החמישי של משנה ברכות, העוסקת ביסודה בעיצוב הלכתי של טיב העמידה הראויה לפני האלוהים בתפילת יום-יום . סוגיה זו לא רק מעמתת את שתי הגישות, הכנועה והעימותית, באורח דרמטי, אלא אף מעלה על נס את ״הטחת הדברים״ כלפי שמיא כפרדיגמה של עמידה בתפילה . אך מה שהופך סוגיה זאת לייחודית, לצד הסוגיות שנותחו בפרק השני של חיבור זה, הוא האופן שבו היא כורכת אימוץ עמדה עימותית כלפי האל בתפילה וייס, עימותים – דרך מאמרו הפרוגרמטי על רגעים של ויתור אלוהי בתנחומא – וייס, ויתורים – וכלה בספרו המקיף על עימותים עם האל בספרות חז״ל – וייס, אי-כבוד . בניגוד לרבים אחרים, וייס רואה במדרשי העימות, ובעיקר באלה המתארים היענות אלוהית לביקורת, כמו בגרסאות התנחומא לסיפור הולדת דינה ולסיפור סירובו של משה להתגרות מלחמה באמורי, ביטוי לתאולוגיה של אי-שלמות מוסרית . כך הוא מסכם את טיעונו בעבודת הדוקטור, וייס, עימותים : “As the ( Tanhuma Yelammedenu ) texts presented in this paper have God acquie...
אל הספר