5. איזונים ובלמים

ברית עימות שהרי המשנה מדברת בפירוש על התולים בעצמם הן מקרב הדיינים והן מקרב הראויים להוראה . אך הוא צודק לגמרי באשר לשניות היסודית המאפיינת את הלכת הוריות, שאותה הוא מסכם כך : המהלכים הפרשניים היצירתיים ובניית מסגרות השיח של החכמים [ שבמסגרת הלכת הוריות ] מתקדמים בשני כיוונים מנוגדים . מחד, עיצובה ובנייתה של התמונה המוסדית של ההלכה, ומאידך, החלשתה וסיוגה של תמונה זו מכח הענקת הלגיטימיות ואף העידוד לגיבושן של עמדות נורמטיביות עצמאיות 0 שעשויות לאתגר ולערער את מעמדן המוחלט של הוראות בית הדין הגדול . ממד דיאלקטי זה של הלכת הוריות מובנה לתוך הסיטואציה ההלכתית המתוארת בה, המכירה בה בעת הן בנחיצות ממסד הלכתי בעל סמכות עליונה והן בצורך לחושפה לקריאת התיגר המערערת של החכמים המתנגדים לפסיקותיה . זאת שניות או דיאלקטיקה שאינה פרי התנגשות בין אידיאלים מטה-הלכתיים שונים, כהצעתו של שגיא . היא נדמית יותר כמבטאת צורך ברשות הלכתית בעלת סמכות רחבה ובה בעת נרתעת מהרעיון שעל סמכותה להיות מוחלטת . אבל אני מקדים מעט את המאוחר . לדעת בן דוד, גם עיצובה של הלכת זקן ממרא במשנה, סנהדרין יא, ב, מגלם חידושים מפליג...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן

מכון שלום הרטמן