4. סופה של יבנה ולידת הבבלי

ברית עימות עליו וברכוהו [ = הכריעו בהצבעת רוב לנדותו ] . ואמרו : מי ילך ויודיעו ? אמר להם רבי עקיבא : אני אלך, שמא ילך אדם שאינו הגון ויודיעו, ונמצא מחריב את כל העולם כולו . מה עשה רבי עקיבא ? לבש שחורים, ונתעטף שחורים, וישב לפניו בריחוק ארבע אמות . אמר לו רבי אליעזר : עקיבא, מה יום מיומים ? אמר לו : רבי, כמדומה לי שחבירים בדילים ממך . אף הוא קרע בגדיו וחלץ מנעליו, ונשמט וישב על גבי קרקע . זלגו עיניו דמעות . לקה העולם שליש בזיתים, ושליש בחטים, ושליש בשעורים . ויש אומרים : אף בצק שבידי אשה טפח . לתדהמתו ולזעמו כי רב הסתבר לרבי אליעזר באחת שמה שראה כאישור אלוהי סופי וחד-משמעי ( שנית ) למסורותיו ההלכתיות, נפל ( שוב ) על אוזניים ערלות, וכי המקום המובטח שהוקצה למסורותיו ולדרכו ההלכתית ליד שולחן ההנהגה ביבנה, התגלה כאשליה, וכהונאה הִלֵלית . יבנה נעשתה לחרדתו למקום שבו ההִללים מתייחסים אל התורה הקדומה, המסורות העתיקות שנשתמרו והועברו אליו בקפידה מדור דור, ואשר מסרן לחבריו ביבנה בחרדת קודש, כאילו היו הצעות בלבד שיש בידם הרשות להחליט שלא לקבלן ! הלוא הוכח בעליל שהתורה שבידיו ניתנה משמיים, ואין ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן

מכון שלום הרטמן