בן-גוריון והחוקה 126 בתודעה הציבורית כ'מהלכי הממלכתיות בתחום הצבא והביטחון' . לעומת זאת, בפרק זה אעסוק דווקא בצד הקונסטרוקטיבי של מאבק הממלכתיות החוקתי הזה — הצד של הקמת צה"ל כצבא ממלכתי וממושמע, הסר למשמעת הרשויות הדמוקרטיות ולשלטון החוק . 1 . הכפפת הצבא לדמוקרטיה הכפפתו של הכוח הלוחם ביישוב ובמדינה לרשויות האזרחיות היתה עמדה יסודית של בן-גוריון עוד בתקופת המנדט, והיא מבטאת את תפיסת הדמוקרטיה המורכבת שלו . בן-גוריון חשב כי הכוח הצבאי חייב להיות כפוף למרות הציבור האזרחי הרחב משתי סיבות דמוקרטיות-רפובליקניות : ראשית, החרגת הכוח הצבאי מן המרות האזרחית הדמוקרטית פוגעת בעקרון שלטון העם, כלומר בעיקרון כי האוכלוסייה הרחבה משתתפת באורח שוויוני בשלטון ; ושנית, לגופים האזרחיים-הממלכתיים הנבחרים יש יתרון על פני הכוח הצבאי, יתרון שנובע מעצם עמדתם הממלכתית, שמאפשרת להם 'לראות רחוק יותר' . הסיבה הראשונה והעיקרית לכך שבן-גוריון התעקש על כפיפות מלאה של הצבא לשלטון האזרחי הנבחר היתה אמונתו בדמוקרטיה במובנה הבסיסי כ'שלטון העם' . בן-גוריון החזיק בתפיסה דומה לזו שביטא הנשיא האמריקני אברהם לינקולן ( Linco...
אל הספר