פרק חמישי חששו מפני חוקה מגזרית ולא־ממלכתית

105 חששו מפני חוקה מגזרית ולא-ממלכתית מן המבנה הפוליטי היישובי של פדרציה של תנועות אידיאולוגיות ( המסודרות סביב מרכז מרות לא ריבוני ) , למבנה ריבוני של מדינת חוק דמוקרטית . עם הקמת המדינה היה צורך להבהיר לתנועות הפוליטיות כי עתה השתנו 'חוקי המשחק' : ראשית, התנועות נדרשו לוותר על חלק לא מבוטל מתפקידיהן החברתיים והתרבותיים הקודמים ולפעול רק בתחומים שלא יפגעו בריבונותה של המדינה ( למשל, הן לא הורשו עוד להחזיק מיליציות ומערכות חינוך משלהן ) ; שנית, הן נדרשו לקבל את העובדה שהמדינה מתנהלת באמצעות חוקים, הליכים ומנגנונים פורמליים ; ושלישית ואחרונה, הן נתבעו להסכים להגדרות חדשות של זהות ושיוך ושל נאמנות 2 למדינה . בזיכרון הקולקטיבי הישראלי זכור בעיקר הפן הכוחני-פוליטי של מאבקי הממלכתיות, דהיינו המאבק על חלוקת הכוחות בין המדינה לתנועות הפוליטיות . אולם מאבקי הממלכתיות ביטאו גם ויכוח זהות עמוק וקשה, משום שמאמציה של המדינה לעצב זהות ישראלית ותביעתה לנאמנות ישירה ולא מתוּוכת כלפיה, עמדו במתח עם התרבות הפוליטית בתנועה הציונית וביישוב היהודי . לפחות מאז העשור השני של המאה ה- 20 תוּוך הרגש הציוני באמ...  אל הספר