87 עמדתו כי הוויכוח בעניין מסַכן את הגשמת הציונות כאל מסמך משפטי, הקובע את עקרונות האזרחות ומבנה המשטר ומעגן את זכויות האדם, ויותר כאל מסמך פרוגרמטי, 'אני מאמין' שיבטא את תפיסת עולמם . משונה ככל שהדבר עשוי להיראות, בשנים אלה היה זה דווקא בן-גוריון שביקר את הדיון בעניין החוקה, 2 אשר נשא לטעמו אופי מליצי ואף רליגיוזי שאינו במקומו . את החשש מווכחנות מוגזמת, שעלולה להידרדר לכדי מלחמת תרבות, העלה ראש הממשלה כבר בסוף 1948 , בעת דיון במועצת המדינה הזמנית שעסק בייבוא בשר ארצה . באותו דיון לא התייחס בן-גוריון ישירות לשאלת החוקה, אולם הבהיר את הקושי שבקיבוע סוגיות תרבותיות שבמחלוקת באמצעות כללים משפטיים פורמליים בתקופה של טלטלות דמוגרפיות ואחרות, ואת הסכנה הטמונה במלחמת תרבות הכרוכה בניסיון לקבוע מוסכמות שכאלה : לצערנו, עירבב מר שפירא [ שר העליה והבריאות, מן החזית הדתית ] בעניין זה [ יבוא הבשר ] שאלה שניה, שהיא אולי חשובה יותר לכשעצמה משאלת בשר כשר . אך רבים ואולי כולנו חושבים, שלא עכשיו השעה להכריע בה, וזו השאלה של יחסי המדינה והדת [ . . . ] ואנחנו, בכל אופן רבים מאתנו [ . . . ] סבורים, שאף על ...
אל הספר