47 טענתו כי חוקה כתובה אינה הכרחית לשמירה על זכויות האדם והדמוקרטיה כתובה לא יהיה גדול מתועלתה . אם חוקה חגיגית ומשוריינת לא תפגע בדמוקרטיה הישראלית ולא תעורר פולמוס פוליטי ומלחמת תרבות, שיסכנו את הגשמת הציונות ואת הממלכתיות הישראלית השברירית . בפרק זה אדון בחלק הראשון, המקדמי, בדבריו של בן- גוריון : הטענה שחוקה כתובה אינה תנאי הכרחי לקיומה של מדינת חוק דמוקרטית . נקודת המוצא של בן-גוריון בדיון החוקתי היתה הדרישה להבחין בין אמצעי למטרה . הוא טען שאסור שהוויכוח על האמצעי ( חוקה כתובה ) ישכיח כי ערכי היסוד, שעל שמירתם יש להיאבק, הם חירויות האדם, שלטון החוק והדמוקרטיה . בנאום בכנסת ערב תחילת הדיון על החוקה, הוא הזכיר את המחויבות היסודית של העשייה המדינית לאדם ולחירויותיו : 'ועולם היחיד, [ הוא ] אולי יותר ממשי ויותר חשוב מעולם הכלל, מעולם המדינה, 1 כי המטרה היא האדם החי, הקונקרטי, ולא הכלל האבסטרקטי' ; ואת לב נאומו בכנסת בעניין החוקה הוא הקדיש לשני הערכים הנוספים : למדינת-ישראל יש להבטיח קודם-כל בשטח המשפטי שני דברים — בהם תלוי לדעתי קיומה ועתידה של מדינתנו : א ) שלטון החוק ; ב ) שלטון הדמ...
אל הספר