בין לאומיות לריבונות

אדם חדש בצורת יהודי : עיון בהגותו של א"ד גורדון מפוזרת על-פני מספר רב של מדינות ונעדרת כל סוג של ריבונות או שלטון מרכזי . אולם בנקודה זו מתעוררת השאלה העקרונית : האם העובדה שגורדון דיבר על אומה כעל קהילת חוויה בלבד, ולא כעל גוף ריבוני, נובעת ממצבה הייחודי של האומה אשר לה הקדיש את התעניינותו, או שמא מדובר במאפיין מהותי של מושג האומה הגורדוני ? במילים אחרות, מהו היחס בין האומה במשמעות שגורדון מדבר עליה – כלומר, האומה כקהילת חוויה המאוחדת ברגשי סולידריות ובמורשת דתית, תרבותית והיסטורית – לבין מדינת הלאום במשמעותה המודרנית ? האם האומה על-פי גורדון צריכה לשאוף לריבונות ? האם עליה להתנער ממנה ? לחלופין, האם מדובר במושגים 9 משדות שונים לחלוטין שאין ביניהם כל זיקה ? מובן ששאלת היחס בין האומה לבין המסגרת המדינית הנה מהותית להבנת תפיסתו הפוליטית של גורדון, ולהבנת האופן שבו הוא פירש את הפרויקט הציוני . אולם יותר מזה, משמעות המושג ״אומה״, וכמוהו משמעות העמדה הגורדונית המזהה את האומה דווקא עם קהילה לא-ריבונית דוגמת העם היהודי בראשית המאה העשרים, תלויות במידה רבה באופן שבו אנו מבינים את היחס המהותי ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן