פרק שני – יחס היחיד וסביבתו: טבע, חברה ולאומיות

יחס היחיד וסביבתו : טבע, חברה ולאומיות 79 ה׳אני׳ של אומה הוא לפי זה אחדות שלמה . הוא יוצר הלשון, הלבוש הראשון והעיקרי, שההכרה באה בו לידי גילוי . הוא יוצר הדת, האמונות והדעות הפרימיטיביות, כלומר הוא יוצר ההסתכלות בעולם היסודית, ואולי יותר נכון, יוצר הנקודה ההנדסית, ההגיונית והנפשית כאחת, של כל הסתכלות בעולם אפשרית של האומה . [ . . . ] ה׳אני׳ הלאומי הוא אפוא במובן זה אבי ה׳אני׳ הפרטי, בכל אופן יש לו חלק גדול ביצירתו ובקיומו . גורדון מציג כאן את היחיד כתוצר של הגוף הלאומי, אשר הוא – ורק הוא – נתפס בעיניו כ״אחדות שלמה״ . אכן, כפועל יוצא מהתפיסה הזו, לצד ביטויים של אינדיווידואליזם קיצוני, כתביו של גורדון רוויים גם בביטויים של לאומיות אורגנית, בהתייחסויות אל היחיד כאל איבר בגוף האומה, ובאמירות בדבר קיומה של ״עצמיות לאומית״, הנתפסת כבעלת ממשות אובייקטיבית ובמידה רבה גם כקודמת מבחינה אונטולוגית לעצמיותו כיצד אם כן ניתן ליישב בין שני הצדדים השונים כל-כך הללו במשנתו של של היחיד . גורדון ? מובן שכאשר אנו חושבים על הגותו של גורדון כבעלת ממדים פוליטיים, הבעיה מתחדדת, שכן מצד אחד יש לנו הגות בעלת מ...  אל הספר